"האזינו השמים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי פי" קורא משה באזני כל ישראל, תוך שהוא מגייס את השמים ואת הארץ שישמשו כעדים. הוא מציין את גדלותו של האלוקים ואת החסדים שהוא גומל עם ישראל.
"כמו הנשר המטפל בגוזליו בחמלה, כך נשא אתכם האלוקים ממצרים" הוא מזכיר להם. "הוא יעניק לכם כל טוב בארץ המובטחת; ואתם תחטאו ותעברו על מצוותיו.
"כשתעשו זאת" ממשיך משה ומזהיר אותם, "יכעס עליכם האלוקים הוא יעניש אתכם וישַלח בכם אויבים שיפגעו בכם.
"אך לאחר שתשובו אליו בלב שלם, או-אז אתנקם מאויביכם. הרנינו גוים עמו, כי דם עבדיו יקום, ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו."
מעמד הפרידה
את שירה-תוכחה זו מסר משה לבני-ישראל יחד עם יהושע בן נון, שכן באותו היום, היום האחרון בחיי משה, שימשו שניהם כמנהיגים. משה מזכיר להם כי אם הם ישמרו על התורה והמצוות, הם יאריכו ימים על הארץ המובטחת.
משה עולה לראות את הארץ
בורא העולם אומר למשה לעלות להר נבו ולצפות משם על הארץ המובטחת. "את הארץ תראה, אך אליה לא תבוא. בהר נבו תמות, כפי שמת אהרון אחיך. שניכם לא זכיתם להיכנס לארץ כיוון שלא צייתתם לדבריי כשהוריתי אתכם לדבר אל הסלע כדי להוציא ממנו מים."
תגובה
