השנה, שנת תשע"א, היא שנה מעוברת. מהי בדיוק שנה מעוברת?
כתוב בתורה, "שמור את חודש האביב ועשית פסח לה' אלוקיך כי בחודש האביב הוציאך ה' אלוקיך ממצרים לילה...". כלומר, עלינו לדאוג לכך שחג הפסח ייחגג באביב.
למעשה, כל החגים שמקורם בתנ"ך – פסח, שבועות וסוכות – תלויים בעונות החקלאיות. שבועות הוא "חג הביכורים" וסוכות הוא "חג האסיף". עלינו לוודא שכל החגים נחגגים בעונות המתאימות להם.
לכן לוח השנה העברי צריך להתאים למחזור השמש ולעונות שנקבעות לפי מסלול השמש. הבעיה היא ששנת הירח, שנים עשר חודשי ירח המצורפים יחדיו, אורכת רק 354.4 ימים. שנת שמש, שאורכת כמעט 365.25 ימים, אורכת כמעט 11 ימים יותר. אם לא מבצעים שום התאמה, אזי חג הפסח יחול בכל שנה בתאריך המוקדם ב-11 ימים מן התאריך שבו נחגג בשנה הקודמת, ובסופו של דבר ייחגג בחורף ואז בסתיו, לאחר מכן בקיץ ולבסוף שוב באביב.
הפתרון לכך הוא להכניס מדי כמה זמן חודש נוסף בן 30 ימים בשנה, ובכך ליצר שנה בת 13 חודשים. שנה כזו נקראת "שנה מעוברת". שנה כזו משלימה את "הימים האבודים" בלוח השנה המתנהל לפי הירח, ומתרחשת בערך פעם ב-3 שנים.
החודש הנוסף הוא אדר ב', החל בסוף שנים עשר החודשים. בשנים מעוברות יש לנו שני חודשי אדר – אדר א' ואדר ב'.
לפיכך, לוח השנה היהודי מתנהל לפי הירח והשמש גם יחד. החודשים הם חודשים ירחיים, ואילו השנים הן שנים שמשיות. זאת בניגוד ללוח השנה הגרגוריאני, שבו השנה היא שנה שמתנהלת לפי השמש (שנה סולרית) והחודשים נוצרים על ידי חלוקת השנה ל-12 חלקים. כמו כן שונה לוח השנה היהודי מלוח השנה המבוסס אך ורק על הירח – לוח הנהוג במספר דתות, ושבו כל חודש נקבע על ידי הירח ושנה פשוט מורכבת מ-12 חודשי ירח המחוברים יחדיו.
כיצד קובעים את השנה המעוברת?
בימים עברו החודש הנוסף היה נקבע על ידי בית דין יחד עם נשיא בית הדין הגדול, 'הסנהדרין'. כיום השנים המעוברות נקבעות לפי מערכת קבועה מראש אותה חישב הלל הזקן.